החלטה בתיק עע"ם 1259/04

בהליך שבכותרת הודיע המשיב כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לידי המערערת ביום 28.12.03, וכי גם בהתחשב בתקופת העיצומים בבתי המשפט, אשר הסתיימה ביום 5.1.04, יוצא כי הערעור, אשר הוגש ביום 8.2.04, הוגש לאחר שחלפה תקופת 30 הימים להגשתו (תקנה 33 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000).

בעקבות הודעה זו, פנתה המערערת בבקשה להאריך את המועד להגשת ערעור. לטענתה, הוגש הערעור באיחור של יום או יומיים, עקב אי הוודאות שנוצרה על רקע העיצומים בבתי המשפט, ובשל טעות בתום לב של המערערת בספירת הימים. מתברר עוד, כי המערערת הודיעה למשיב על כוונתה להגיש ערעור, עוד ביום 14.1.04.

מתן הארכה המבוקשת טעון טעם מיוחד. מידת האיחור במקרה זה עומדת על 4 ימים, שכן המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 4.2.04. הטענה בדבר אי וודאות על רקע העיצומים בבתי המשפט אינה ברורה. עוד ביום 6.1.04 הודע על מועד סיום העיצומים, ולא היה כל קושי לחשב את המועד האחרון להגשת ההליך. אף הטענה בדבר טעות בספירת הימים אינה בעלת משקל של ממש, שכן לא נתמכה בתצהיר, ולא הוברר מה מהות הטעות הנטענת.

עם זאת, נראה לי כי ניתן להיעתר לבקשה. מידת האיחור אינה רבה. המשיב אינו טוען לשינוי מצב לרעה על יסוד הנחה כי לא יוטרד בהליך ערעורי בתיק זה. זאת ועוד, המערערת אף הודיעה למשיב על כוונתה להגיש ערעור, מבעוד מועד. אף כי נוסח ההודעה לא היה חד משמעי לגמרי, ונקט במלה "כנראה", נראה כי הדברים היו ברורים דיים, ואין המשיב טוען כי לרקעם היה שרוי באי ודאות לעניין הגשת הליך. אכן, ההודעה האמורה באה במענה לדרישת הוצאות של המשיב, על יסוד פסק דין הערכאה הקודמת, ואין המשיב טוען כי בשל הניסוח הלא ודאי האמור המשיך בהליכים לגביית ההוצאות האמורות. במצב זה, מתקיים במקרה זה טעם מיוחד למתן ארכה (ראו בש"א 3553/95 ווהבה נ' טסה דינים עליון מ' 804). הדברים אמורים ביתר שאת נוכח הריכוך שחל בדין הנוגע לבקשות ארכה מאז ניתנה ההחלטה בעניין ווהבה הנ"ל (ראו רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון סא 32).

 התוצאה היא, כי אני נעתר לבקשת הארכה, ודוחה את הבקשה למחוק את ההליך שבכותרת. עם זאת, נוכח העובדה שההליך שבפניי נגרם בשל מחדל של המערערת, מתן הארכה על פי החלטה זו מותנה בכך שהמערערת תמציא לבית המשפט, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, אישור על תשלום הוצאות ההליך שבפניי בסך של 2,000 ש"ח למשיב. לסכום זה יש להוסיף מע"מ כחוק. לא יומצא אישור כאמור תוך המועד שנקבע, יובא התיק בפניי לשם מחיקתו מן הרישום. החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ' בסיוון תשס"ד (9.6.2004).

                                                                             עודד שחם

                                                                                 רשם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: